הדוד סם כוכב עליון. היום השלושה עשר- סטו

בוקר קריר, שלא לומר קר, 4 מעלות
מתחילים להתעורר לאט, שלא לומר לאט מידיי...
ונוסעים ללייק פלאסיד שם התקיימו שתי אולימפיאדות חורף ב 1932- ו1980
אנחנו אוכלים ארוחת בוקר במועדון ארוחת הבוקר

ויוצאים לדרך , לכיוון פסגת הר וויטפייס.
תכננו להעלות את הרחפן

אין ממש צורך, תכף תבינו למה.😁
העליה דיי ארוכה, מגיעים לחניה, מתלבשים היטב, וזה מה שרואים.

וגם את השביל לפיסגה ממש.

כל המשתתפים מעל גיל 10 (כרונולוגית ומנטאלית ) החליטו שקר מידיי וקשה מידיי ושהם לא עולים
הצעירה אתגרה, ודיגלה למעלה בקלילות, תוך כדי שהיא מסבירה לי איך ללכת, איפה לדרוך וממה להזהר
ומידי פעם מציעה לי לעצור להסדיר נשימה. 😍
היה שווה!

מסדירים נשימה, בעצם רק אני, ויורדים 😊
ממלאים דלק, ונוסעים לכיוון קניון אוסבל צ'אסם

ההליכה בשמורה הזו נעימה וקלילה, הנוף נהדר
ואפילו נשמעו קריאות התפעלות בודדות....😎
בסיום המסלול, שאטל לוקח אותנו לכניסה, ואנחנו מצלמים מגבוה.

נסיעה קצרה לEssex , המתנה של כמה דקות, ואנחנו עוזבים את מדינת ניו יורק בדרכנו לוורמונט.
לשמחתם, ששטים עם האוטו.

ומשם בדרכנו לסטו, עוצרים , לקנות ארוחה מפסקת לצמה, הכל דיי בלחץ כדי "לא לחלל" 🙊🙉🙈

בסטו נלון בAIRBNB שנמצא 12 דקות נסיעה מהעיר עצמה, באמצע היער, הכביש המוביל אינו סלול
וככה הבית נראה מבחוץ.

 לא פחות ממהמם. כסא נדנדה ומטאטא של מכשפה במקום shotgun 😜

והצצה לחדר השינה.

כולל וידאו ומבחר סרטים בקלטות VHS. מי אמר וינטג'? (הילדים שאלו מה זה....)

לילה טוב מסטו.